פסק-דין בתיק ת"א 44733-09-11

1.      לפניי תביעה חוזית הנוגעת להפרת הוראות תקנון חברה. בתמצית נטען כי הסכמים לרכישת מניות בחברה נעשו ללא האישורים המתאימים ובניגוד לתקנון החברה. התובעות טענו גם טענות בדבר קיפוח המיעוט - אולם גם טענות אלה נגעו להפרת הוראות התקנון.    

2.      החברה, BPATH ltd (להלן: " החברה"), הינה חברה פרטית, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ארז כוכבא ודוד שניידר. כוכבא ושניידר היו גם בעלי מניות בחברה. בשנת 2000 התפטר כוכבא מתפקידיו הרשמיים בחברה ונותר על תקן בעל מניות בלבד, באמצעות החברות ארז כוכבא אחזקות (1999) בע"מ ואידאה סירקל, שהן התובעות בתביעה דנא (להלן: " התובעות").

3.      במהלך השנים 2000 - 2007 בוצעו מספר עסקאות לרכישת מניות בחברה. כוכבא מלין כנגד אותן עסקאות. לטענתו, העסקאות נעשו בניגוד לתקנון החברה, אשר מעגן זכות סירוב ראשונה לבעלי מניות בעסקאות לרכישת מניות בחברה. כוכבא טוען כי לא נשלחה לו הודעה כדין בדבר עסקאות אלו וכי לא ניתנה לו האפשרות לממש את זכותו.

4.      הנתבעות, מלבד החברה, הן קי וסטינג בע"מ (להלן: " קי וסטינג") וסידב מעגלים מודפסים בע"מ (להלן: " סידב") שמאז שינתה את שמה ל"משאבי טבע הולדינגס בע"מ" - החברות הרוכשות בעסקאות מושא התביעה; ומניקס אחזקות בע"מ (להלן: " מניקס") - בידיה נמצאות כיום המניות שנרכשו על ידי סידב באחת העסקאות מושא התביעה (להלן: " הנתבעות"). יצוין שבעלי המניות בקי וסטינג הם ארבעה מעובדי החברה - מוני שבתאי, תומר סביליה, שגיא טל ושחר יעקבי.

5.      לפי הנתבעות, כוכבא הוביל את החברה לעברי פי פחת ולאחר מכן נטש אותה כאשר היא חדלת פירעון וכעת הוא מנסה למקסם את התמורה עבור מניותיו בחוסר תום לב.

בזמן שהחברה הייתה במצוקה, החליטו בעלי מניות ועובדים בחברה להשקיע בה ולרכוש ממניותיה על מנת לחלץ אותה מהמצב אליו נקלעה. הנתבעות טוענות כי כוכבא ידע על העסקאות בזמן אמת ועל כן עילת התביעה בגין חלק מהן התיישנה. לגבי שאר העסקאות, טוענות הנתבעות כי מרגע שהפכה קי וסטינג לבעלת מניות בחברה, רכישת מניות על ידה לא כפופה עוד למתן זכות סירוב ראשונה לשאר בעלי המניות, על פי תקנון החברה.

6.      הצדדים בתביעה זו ניהלו ומנהלים שלושה הליכים נוספים שנוגעים, בעקיפין ובמישרין, לעניין זה. אודותיהם ארחיב בהמשך.

העובדות הרלוונטיות

7.      כוכבא, שמחזיק במניות החברה באמצעות התובעות ייסד את החברה תוך השקעה כספית ראשונה של שניידר, יו"ר דירקטוריון החברה, באמצעות סידב. כך שבעת הקמתה החזיקו במניות החברה שניידר באמצעות סידב, וכוכבא באמצעות התובעות. כוכבא עצמו לא השקיע כספים בהקמת החברה. במהלך השנים 2000-1998 השקיעו קרנות השקעות שונות בחברה, במספר סבבי השקעה, סכומים שהצטברו לכ-14 מיליון דולר. סבב ההשקעות האחרון בחברה נערך בחודש פברואר 2000 (round E). לאחר סבב השקעות זה מצבת ההחזקות בחברה כללה גם קרנות הון סיכון שונות. בנוסף, במסגרת סבב זה נערך תקנון החברה. ההחזקות הרלוונטיות לענייננו, לאחר סבב ההשקעות, הן:

הון מונפק ונפרע: כוכבא - 21.24%; סידב - 21.24%; ניורון - 23.02%; אקליפטוס - 8.70%; ויסקונטי - 11.87%; אגרוקווסט - 2.17%.

בדילול מלא: כוכבא - 12.25%; סידב - 12.25%; ניורון - 13.28%; אקליפטוס - 6.04%; ויסקונטי - 8.28%; אגרוקווסט - 2.90%; WPG - 3.03%.

8.      לאחר מכן, במהלך שנת 2000, בעקבות "התפוצצות בועת ההיי טק", מצבה הפיננסי של החברה הידרדר. בחודש אוגוסט 2000 התפטר כוכבא מתפקידיו בחברה, דירקטור ומנהל טכנולוגי. כוכבא ניתק קשר עם גורמי החברה אך המשיך להחזיק במניותיה.

9.      ביום 31.10.2000 נחתם הסכם למתן הלוואות בעלים, המירות למניות, לחברה. זאת על ידי חמישה מבעלי מניותיה. ההלוואות היו בסך כולל של מיליון דולר. כוכבא סירב לקחת חלק במהלך ולמעשה תמך בפירוק החברה. חודשים מספר לאחר מכן, בחודש פברואר 2001, הוחלט על הלוואות נוספות בסך של 75,000 דולר על ידי שלושה מאותם בעלי מניות. סה"כ חלוקת הלוואות הבעלים הייתה כך:

סידב - 125,000 דולר; ניורון - 420,000 דולר; אקליפטוס - 172,000 דולר; ויסקונטי - 272,000 דולר; אגרוקווסט - 86,000 דולר.

10.  בחודש ספטמבר 2001 נחתם הסכם בין בעלי המניות המלווים לבין עובדי החברה. במסגרת הסכם זה נקבע בין היתר כי תינתן אופציה לרכישת 30% ממניות החברה לעובדיה.

11.  הקשר של כוכבא עם החברה חודש בשנת 2007, בפנייה מצד שניידר ובסמוך לאחר מכן על ידי מוני שבתאי, סמנכ"ל כספים ודירקטור בחברה ובעל מניות מהותי בקי וסטינג, בהן בחנו השניים אפשרות לרכוש את החזקותיו של כוכבא בחברה. בתווך זמנים זה, או ליתר דיוק בין מאי 2001 לבין פברואר 2006, התבצעו ארבע עסקאות אשר לגביהן מלין כוכבא:

                                 א.         מאי 2001 - רכישת מניות החברה מ-WPG על ידי סידב (להלן: " עסקת WPG")

הנתבעת 2, מניקס, אף היא בבעלות שניידר, היא זו שלטענת הנתבעות מחזיקה כיום במניות שנרכשו במסגרת עסקה זו.

                                  ב.         ספטמבר 2002 - רכישת מניות החברה והזכויות שנבעו מהלוואת הבעלים מויסקונטי על ידי קי וסטניג (להלן: " עסקת ויסקונטי").